שכר עדות -תקנה 187 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1987 - שכר עדים

בתקנה 187 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, נקבע כדלקמן:
"187. (א) נענה אדם להזמנה להעיד בבית משפט, רשאי בית המשפט או הרשם לצוות כי ישולמו לו דמי נסיעתו ממקומו למקום מושב בית המשפט וחזרה, וכן שכר בטלה ודמי לינה כפי שייראו לבית המשפט או לרשם; הוזמן האדם להעיד כמומחה, ישולם לו, נוסף על דמי הנסיעה והלינה, שכר כפי שייראה לבית המשפט או הרשם.
"(ב) אוצר המדינה לא יחוייב לשלם, על פי תקנת משנה (א), שכר והוצאות העולים על השיעורים הנקובים בתוספת השנייה; הוראה זו תחול גם על שכרו של מומחה בעד בדיקה, חוות דעת או עדות, על אף האמור בתקנה 131".
על פי התוספת השנייה לתקנות, שכר הבטלה ליום התייצבות, כיום, הוא עד 50 שקל.
העקרון בתקנה 187 הנ"ל הוא, כי בית הדין אינו מוגבל בגובה קביעת שכר עדים המתייצבים לפניו, מלבד כאשר התשלום לעדים הוא מחשבון אוצר המדינה. יחד עם זאת, יש להטעים כי בתקנה 187(א) מדובר ב"שכר בטלה... כפי שיראו לבית המשפט או לרשם".