יום שבת, 28 במרץ 2020

מבוא כללי על תאונת דרכים

מי לצערו לא היה מעורב בתאונת דרכים, כנהג או נוסע או הולך רגל ?

תאונת דרכים הינו אירוע שלצערנו מתרחש מידי יום כאשר ה"גורם האנושי" הוא הגורם העיקרי שמעורב בתאונות דרכים ולא מצבו הבטיחותי של הרכב או מצב תשתיות הכבישים, כל זאת על פי מחקרים רבים שנערכו בתחום זה.

לאור כמות תאונות הדרכים המתרחשות מידי יום, מטבע הדברים, כמות ההליכים המשפטיים המתנהלים בבתי המשפט ,בין אם מדובר הליך פלילי- תעבורתי או הליך אזרחי –נזיקי, היא רבה ותופסת נתח נכבד מכמות ההליכים המשפטיים המתנהלים בבתי המשפט השונים במדינת ישראל 

תאונת דרכים אחת יכולה ליצור מספר הליכים המשפטיים בתחומי משפט שונים. 

תחום ראשון - הליך הפלילי - התעבורתי  הינו תחום שבין הנהג ברכב לבין מדינת ישראל בכל הקשור להפרת תקנות התעבורה אשר יכול להוביל להפרה של חוקים שונים נוספים. 

לדוגמא: נהיגה רשלנית במהירות מופרזת תוך חציית צומת באור אדום  או נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח חובה תקף אשר גרמה לפגיעה ברכב אחר ולצערנו לפגיעה בנהג /ואו בנוסע ברכב האחר.

תחום השני - הליך אזרחי - נזיקי הינו התחום שבין הנהג המזיק לבין כל גורם שניזוק עקב אותה תאונת דרכים.

 לדוגמא: תאונת דרכים זו מייצרת - הליך אזרחי נזיקי בשאלה מי אחראי לנזקי הרכב האחר שנפגע על ידי המזיק ו/או מה הנזק הרכושי שנגרם לניזוק.

הצדדים להליך זה יכולים להיות הנהג/המבוטח/חברת הביטוח של הרכב הניזוק אל מול הנהג/המבוטח/חברת הביטוח של הרכב המזיק.







יום שבת, 11 ביולי 2015

שכר עדות -תקנה 187 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1987 - שכר עדים

בתקנה 187 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, נקבע כדלקמן:
"187. (א) נענה אדם להזמנה להעיד בבית משפט, רשאי בית המשפט או הרשם לצוות כי ישולמו לו דמי נסיעתו ממקומו למקום מושב בית המשפט וחזרה, וכן שכר בטלה ודמי לינה כפי שייראו לבית המשפט או לרשם; הוזמן האדם להעיד כמומחה, ישולם לו, נוסף על דמי הנסיעה והלינה, שכר כפי שייראה לבית המשפט או הרשם.
"(ב) אוצר המדינה לא יחוייב לשלם, על פי תקנת משנה (א), שכר והוצאות העולים על השיעורים הנקובים בתוספת השנייה; הוראה זו תחול גם על שכרו של מומחה בעד בדיקה, חוות דעת או עדות, על אף האמור בתקנה 131".
על פי התוספת השנייה לתקנות, שכר הבטלה ליום התייצבות, כיום, הוא עד 50 שקל.
העקרון בתקנה 187 הנ"ל הוא, כי בית הדין אינו מוגבל בגובה קביעת שכר עדים המתייצבים לפניו, מלבד כאשר התשלום לעדים הוא מחשבון אוצר המדינה. יחד עם זאת, יש להטעים כי בתקנה 187(א) מדובר ב"שכר בטלה... כפי שיראו לבית המשפט או לרשם".

יום שישי, 10 ביולי 2015

עדים לתאונת דרכים.

ישנם תאונות דרכים שיש להם עדים מעבר למעורבים בתאונת דרכים.

ישנם עדים שממלאים את חובתם האזרחית ומוסרים את עדותם למשטרת ישראל.

אותם עדים מוזמנים לבית משפט למסור את גרסתם.

במידה ואותו עד לא מתייצב לדיון על אף שזומן הוא עלול למצוא עצמו מובא באמצעות צו הבאה על ידי משטרת ישראל.

אותו עד מובא לבית המשפט והוא מפקיד לקופת בית המשפט סכום שנקבע המהווה תנאי להתייצבותו לדיון.

ברגע שאותו עד מגיע לדיון אזי בית המשפט מורה על שחרור אותו סכום מופקד.

אם אותו עד לא מגיע לדיון אזי סכום זה מחולט לטובת אוצר המדינה והשלב הבא זה הוצאת צו הבאה נוסף שעלול להסתיים במאסר בפועל.

יש לציין כי נוהל "צו הבאה" קיים גם בהליך האזרחי המתקיים בגין תאונות דרכים.

התנאי להוצאת צו הבאה בהליך אזרחי שאותו עד זומן כדין אך לא התייצב.

בגין עדותו של העד זכאי הוא להוצאות שכר עדותו. הסכום לא זכאי אותו עד נקבע בתקנה 187 לתקנות סדר דין האזרחי, התשמ"ד-1984.

יום שלישי, 10 במרץ 2009

הודעה על תאונת דרכים

הודעה על תאונת דרכים

טופס הודעה על תאונת דרכים (להלן:" הודעה") הנו טופס אותו מתבקש המבוטח למלא עת מתרחשת תאונת דרכים המהווה אירוע ביטוחי על פי תנאי הפוליסה,האמור להיות מכוסה על פי תנאי הפוליסה,אותה רכש המבוטח,אשר אמורה לכסות את אחריות המבוטח, הנהג ברכב המבוטח מפני אותו אירוע ביטוחי אשר המבוטח או הרכוש המבוטח היה מעורב בגינו נגרם נזק בין אם בשל רשלנותו של המבוטח או בין אם רשלנותו של צד ג'.

הפוליסה,לא רק שמכסה את אותו ממבוטח מפני אותה רשלנות ,אלא במסגרת תנאיה,מקימה למבוטח הזכות לקבל פיצוי כספי עבור הנזקים שנגרמו לו או לרכושו.

בשלב זה ,נתייחס ,אך ורק לפוליסת ביטוח רכב (מקיף או צד ג' ולא פוליסת חובה אשר מטבעה מכסה מפני נזקי גוף בלבד).

במסגרת ההודעה אמור המבוטח למלא פרטים שונים הקשורים לאותה תאונה.ישנה חשיבות רבה למילוי ההודעה בסמוך לאחר התאונה והעברתו באמצעות סוכן הביטוח לחברת הביטוח או ישירות לחברת הביטוח.

אי מסירת ההודעה בכלל או מסירת הודעה באיחור עלולה להכשיל את המבוטח בתביעתו כלפי חברת הביטוח שלו או בתביעתו של המבוטח כלפי צד ג' אשר יכול ואחראי לנזק שנגרם למבוטח.

אי מסירת ההודעה בכלל לחברת הביטוח עלולה להביא למצב בו חברת הביטוח תתנער מהכיסוי הביטוחי על פי תנאי הפוליסה.

אמנם בתי המשפט ללא ממהרים לפטור את חברת הביטוח מאחריותה ו/או חבותה על פי תנאי הפוליסה.זאת הפרקטיקה הנהוגה בבתי המשפט בישראל.

אולם על פי תנאי הפוליסה ו/או הוראות חוק חוזה הביטוח התשמ"א – 1981, קיימות הוראות המקנות לחברת הביטוח אפשרות להתנערות חלקית או מוחלטת מהכיסוי הביטוחי המוקנה למבוטח על פי תנאי הפוליסה.

לכן אי מסירת הודעה בכלל לחברת הביטוח יביא את חברת הביטוח באופן אוטומטי להתנערות מהכיסוי הביטוחי. לפחות בשלב הראשוני, ויכול ובית משפט או שופט מסוים יצקו תוכן לאותם תנאי פוליסה ו/או הוראות חוק חוזה הביטוח , התשמ"א -1981.

אולם לא רחוק היום שבו חברת הביטוח תתבע את המבוטח על נזקים ו/או ההוצאות שנגרמו לחברת הביטוח עקב אי מסירת ההודעה בסמוך לאחר התאונה, כאשר לדוגמא, המבוטח גרם לתאונת דרכים עקב רשלנותו וצד ג' פנה לחברת הביטוח של המבוטח בדרישה לפיצוי אולם לחברת הביטוח אין כל מידע לגבי אותה תאונה והיא נגררת להליך משפטי הכרוך בהוצאות נוספות אשר היו נמנעות במידה והמבוטח היה מוסר הודעה לחברת הביטוח ומודה באחריותו לתאונה ולנזק שנגרם לצד ג'.

אם נשים לרגע בצד את השאלה המשפטית בדבר השלכות אי מסירת הודעה כאמור לעיל, אי מסירת הודעה בכלל טומנת בחובה רק חסרונות (יתרונות אם ישנם הם ככל הנראה לאלה שיש להם סיבה ממשית שלא למסור הודעה מאחר והם יודעים מראש כי התאונה לא מכוסה תחת תנאי הפוליסה).

במערכת היחסים בין המבוטח לחברת הביטוח שלו אי מסירת הודעה בסמוך לאחר התאונה הנה פעולה שבה חברת הביטוח לא מודעת לקיומה של אותה תאונה.

ברגע שנמסרת הודעה בסמוך לאחר התאונה הרי מרגע התאונה עומדת למבוטח תקופה בת שלוש שנים בו הוא זכאי לפנות לחברת הביטוח שלו בדרישה לקבלת פיצוי ו/או תגמולי ביטוח בהתאם לתנאי הפוליסה.כמו כן זכאי המבוטח כי חברת הביטוח שלו תפצה את צד ג' עקב רשלנותו בכפוף לתנאי הפוליסה.

מסירת הודעה מביאה לפתיחת התביעה בחברת הביטוח ולקבלת מספר תביעה. או אז מתחילה שרשרת פעולות הקשורות לתאונה אותן יש לבצע עד למועד קבלת תגמולי הביטוח או מחברת הביטוח או מצד ג' ומבטחתו.

יודגש כי חשיבות מסירת הודעה קיימת גם במקרה בו לדעתך הסובייקטיבית והלא מקצועית אין מקום למסירת הודעה זו מחמת המחשבה הלגיטימית והמובנית שלך כי אינך אחראי לתאונה ו/או לא נגרם לך או לרכב השני נזק עקב תאונה ו/או אם בדעתך שלא להפעיל את הפוליסה אלא לתבוע ישירות את המזיק לשם קבלת הפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לך עקב התאונה ולכן אין צורך במסירת טופס זה.

ובכן ההפך הוא הנכון יש למסור את טופס ההודעה בכל מקרה ואין כל חריגים.

ההודעה היא הראיה הראשונה והחשובה ביותר או המסמך הראשון והחשוב ביותר,שיש למלאו ו/או להקימו מבין כל שאר המסמכים ו/או הראיות בקשר לתאונה.

חשוב מאוד שמי שמוסר את טופס ההודעה יהא הנהג שהיה מעורב בתאונה ולא גורם אחר שלא היה מעורב בתאונה. גם אם קיימות מגבלות כאלה או אחרות של שפה וכיו"ב , חשוב להדגיש שעל הנהג לחתום על טופס ההודעה לאחר שראה קראה והבין את הנאמר בה.

לעיתים מיד עם קרות התאונה פונה המבוטח ומוסר הודעה טלפונית על עצם התרחשותה של התאונה.

קיימות חברות ביטוח או ישנם סוכני ביטוח שלהם מוקד טלפוני לקבלת הודעה. במידה ונמסרה הודעה או יש חובה למסור הודעה טלפונית יש ליתן פרטים בסיסים בלבד כגון פרטי המבוטח ו/או רכב המבוטח ו/או הנהג ברכב המבוטח וכן פרטי הנהג ו/או רכב המזיק /ואו פרטי פוליסת המקיף או צד ג' של הרכב המזיק. אולם על המבוטח להתכבד ולהעלות על הכתב את פרטי טופס הודעה במלואם ולשלוח אותם בדואר או בפקס או במייל לחברת הביטוח או לסוכן הביטוח יחד עם כל הראיות הנוספות הקשורות לתאונה. אחרת יכול להיות מצב כי עקב שגגה בהבנה או בניסוח אין בידי חברת הביטוח שלך את מלוא העובדות הנכונות בקשר לאותה תאונה.

כמו כן על המבוטח לוודא קבלתם וקיומם אצל חברת הביטוח ו/או סוכן הביטוח וכן לשמור עותק מראיות אלה.
בעצם מתבקש המבוטח ליצור אצלו תיק תביעה מסודר.